עמוד הבית פורומים דגים צמחים לוח יד 2 גלריה מדריכים מחלות דגים מחשבונים צור קשר הרשמה / כניסה

מאמר- משפחת מגדלי הצינור

מגדל הדגים





     משפחת
"מגדלי הצינור"



(Hemiloricaria)



 



חתולי זנב
השוט או בשמם המקצועי
 מגדלי
הצינור
Hemiloricaria) ),  מאופיינים כמו ששם מרמז
בשני צינורות המזכירים בצורתם שוט, היוצאים מהקצה העליון והתחתון של סנפיר זנבם. למרות
שבני המשפחה נקראים גם חתולי זנב השוט, משפחת זנב השוט היא משפחה בפני עצמה. סנפירי
השוט גדלים לאורך זנבם של בני המשפחה בלבד, ומתארכים בצורה מסונכרנת לשאר הגוף בכל
זמן שהדג גדל.
בשונה משאר
משפחות החתוליים קל ביותר להבדיל בין הזכר והנקבה אצל כל חברי המשפחה ללא יוצא מין
הכלל, בגלל שזנבם של הזכרים ארוך יותר מאשר של הנקבות. משפחת מגדלי הצינור נחשבים
לנדירים בארצנו ובעולם כולו ולכן כאשר מגיעים לארץ מחירים יכול לנוע בין 40-100
שקלים.





משמואל ניתן
לראות את הזכר המאופיין בזנב ארוך יותר מאשר של הנקבה, המוצגת מימין בתמונה.



בצעירותם,
כאשר זנבם של בני המשפחה לא ארוך במיוחד, קשה להצביע על משפחת מגדלי הצינור
כמשפחתם הביולוגית, אך בחלוף שבועות בודדים מלידתם הזנב שלהם כבר ארוך יותר בצורה
ניקרת משאר משפחות החתוליים, וניתן לדעת בוודאות את המשפחה אליה הם שייכים.






 




בנוסף
לסנפיר זנבם המיוחד של בני המשפחה קיים סנפיר מיוחד לא פחות הנמצא בגבם, וכאשר הדג
חש בסכנה הוא פורס אותו לרווחה ושולף דוקרן חד הנמצא בחלקו העליון של הסנפיר,
שתפקידו למונע מטורפים את האפשרות להכניס אותו לפיהם מבלי להיפגע.






גידול
באקווריום:



משפחת מגדלי
הצינור היא משפחה נדירה יחסית ויפה ביותר המגיעה בממוצע לגודל מרבי של 18
סנטימטרים, ודורשת אקווריום עם שלל מקומות מסתור ומצא חולי. יש לספק לבני המשפחה אקווריום
בסדר גודל של כ-200 ליטרים עם צמחייה וסלעים רבים הידמו את בית גידולם הטבעי הנמצא
בחלקים הצפוניים של דרום אמריקה.





הנהרות
והנחלים בחלקים הצפוניים של דרום אמריקה מאופיינים בעיקר בשורשים עבים של עצים
הגדלים לצד המים. בנוסף לשורשים הרבים שנמצאים במים, ישנם גם סלעים רבים המכוסים
בירוקת, שיוצרים ביחד עם כמויות גדולות של אדמה מלאה במינרלים, הנוצרת כתוצאה מהשיטפונות
בהרים בתקופת המונסונים, חלקת מים ייחודית שלא ניתן לראות בשום מקום אחר בעולם.



ריו ז'פורה (Rio Japurá) מתחיל את
זרימתו ב
הרי האנדים בקולומביה ומשם ממשיך הלאה לברזיל ונשפך אל נהר האמזונאס. אורכו
2,816 ק"מ. היערות מצפון לנהר ז'פורה נחשבים לחבל ארץ שעדיין לא דרכה עליו כף
רגלו של האדם הלבן, ומרבית שבטי ה
אינדיאנים בחבל ארץ נרחב זה עודם פראיים להפליא. (דוגמה לאחד מבתי
הגידול של משפחת מגדלי הצינור)




פילטרציה חזקה מומלצת וכמובן רמת חמצון גבוהה תועיל
לדג. חשוב ליצור תאורה מעומעמת באקווריום שתדמה גם כן את בית גידולו הטבעי של הדג.
מי האקווריום צריכים להיות בטמפרטורה מדויקת ביותר שבין 25 ל-29 מעלות צלזיוס
ובעלי מידת חומציות שבין 5.5 ל-7.5
PH (אין מקום לטעויות של מתחילים
עם דג זה). חובה לבצע החלפות מים של כ-20% ממי האקווריום פעם בשבועיים
.



 



שותפים מתאימים:



משפחת מגדלי הצינור היא
משפחה שקטה ורגועה, ולכן אפשר לשכן את בני משפחתה עם דגים ממינים רבים כגון, מנקים
ממנים שונים (או מאותו מין), קשתות, ברבוסים, טטרות, גורמים וכדומה. ניתן לשלב את בני
המשפחה גם עם ציקלידים מעט תוקפניים אך לא תוקפניים מידי. כגון: סקלרים, תוכי דם,
רמירזים, דיסקוסים וציקלידים נוספים בעלי אותה מידת תוקפנות, ובגדלים דומים גם כן.



 



רבייה:



ראשית, כדי לצור את התנאים
הראשונים בשביל הרבייה אצל בני המשפחה השונים, צריך לדאוג שמי האקווריום היו
בטמפרטורה מדויקת ביותר, שבין 25 ל-27 מעלות צלזיוס. לאחר שמצליחים לאזן את
הטמפרטורה באקווריום למעלות הרצויות הזכר יתחיל בחיזורו אחר הנקבה, וכאשר תענה
לחיזורו יצמד הזכר בחזהו לחזה של הנקבה ויפרה אותה בעזרת צינור מיוחד (צינור פפילה)
הנמצא ליד סנפיר החזה שלו. לאחר ההפריה הנקבה תישא את הביצים כאשר הן קשורות
ל"חבל הטבור" שלה שתפקידו בין היתר הוא גם ליצור אספקת חמצן תמידית, החיונית
להתפתחותם של הביצים. לאחר שלושה ימים הביצים יבקעו ולדגיגים לא תהיה בררה אלה
לדאוג לעצמם. נקבה ממוצעת מתילה בין 40 ל-160 ביצים. ככול שהנקבה גדולה יותר בגילה
היא תטיל מספר גדול יותר של ביצים.



 



שלבי
התפתחות הביצים:



 





ראשית הנקבה מתילה את הביצים על צמחייה כלשהי
שתשמור שהן לא יסחפו במים.



 





כאשר הביצים מוכנות לבקיעה הדגיגים יוצרים בהם
חור בעזרת זנבם ויוצאים בשחייה לאחור.



 





לאחר שהדגיגים בוקעים מין הביצים הם אוכלים
אותם ויוצאים לדרכם.



 



תזונה :



משפחת
מגדלי הצינור הינה אוכלת כל, ולא בררנית לגבי סוגי המזון שמקבלת. בטבע בני המשפחה
ניזונים מאצות שצומחות על הסלעים, המשמשים להם בין היתר לבית ולמסתור. לפעמים
ניזונים בני המשפחה גם מחסרי חוליות קטנים, בכך ששואבים אותם לפיהם בעזרת ואקום או
בעברית ריק. באקווריום הביתי ניתן להאכיל את מגדלי הצינור במזונות בשריים וצמחיים
כגון: תולעי דם, מזון שקוע המיועד לשוכני קרקעית, מלפפון, אפונה ושלל פירות וירקות
אחרים.






                                           



 



 



משפחת
מגדלי הצינור כוללת 20 זנים של דגים :






                                                          

רועי ארזי



יפה אהבתי מפרט על הכל  

נ.ג. - מגדל מנוסה


מאמר מעולה.
יש אישור מההנהלה?

מגדל הדגים


כן, עוד מעט יעלה למאמרים.

דגי770


מדהים !!!!!!!!!!!!! כל הכבוד 

עומרי - מנהל


חביב מאוד.
עלה לאזור המדריכים.

הצטרף לפישי על מנת להגיב,
הרישום קל ופשוט !


או, הרשם באופן ידני

* אנא שמור על שפה מנומסת · קרא את כללי ההתנהגות בפישי.

 

 

חזרה לראש העמוד