עמוד הבית פורומים דגים צמחים לוח יד 2 גלריה מדריכים מחלות דגים מחשבונים צור קשר הרשמה / כניסה

מאמר- חמצן (וחמצון) המים

בעז


במאמר זה נחזור לבסיס - וננסה לעמוד על נושא חמצון המים, והצורך בהוספת אבני אויר.

כשאנחנו באים להקים אקווריום בפעם הראשונה, רובנו עושים בחירה
די דומה - הולכים לחנות הקרובה אלינו ושואלים "מה צריך?" (רק אח"כ אנחנו
לומדים על פישי ומגלים כמה דברים המוכר מכר לנו שלא לצורך...).



בתשובה לשאלה הזו אנו לרוב יוצאים מהחנות עם אקווריום, רקע, פילטרים, דגים,
מזון, חצץ, עוד סוג מזון, עוד קצת דגים (כדי שלא יהיה משעמם לקבוצה
הראשונה), עוד קצת מזון (כי הקבוצה השניה צריכה מזון אחר), אנטיכלור,
תרופות, תכשירי סייקל, תכשירים אחרים שלא ברור לנו מהם בכלל, קבוצת דגים
שלישית (מנקים... זה חשוב...), טבליות מזון למנקים, עוד סוג מזון (זה
ה"ממתקים" של הדגים), משאבה ואבני אויר. רגע? אנחנו באמת צריכים את כל זה?
אנחנו באמת צריכים ... אבני אויר?


[לכל מי שלא היה לו ברור, פרט לאקווריום ולפילטר - כל יתר הרכישה בעייתית... אבל זה כבר למאמר אחר]



מה הן אבני אויר - ומה הן עושות שם בכלל?

אבני אויר זה שם כולל לכל סוג של חומר שיגרום לאויר המגיע מממשאבת האויר
שלנו לעבור דרך פתחים קטנים - ולהשתחרר כבועות קטנות (להבדיל מבועות גדולות
אם סתם היינו משאירים צינור אויר באקווריום). אבני האויר עצמן יכולות
להיות עשויות עץ, קרמיקה, או אבן. ה"אבן" מלאה בנקבוביות קטנות ובעצם יוצרת
פיזור של האויר המגיע מהמשאבה.



לאורך הזמן הנקבוביות הללו נסתמות ממשקעים של מלח (ה"אבנית" שיש בקומקום)
או מאצות - ואנו מקבלים אבנים שבתחילה הוציאו זרם יפה של בועיות קטנות -
וכעת מוציאות בועה בשעה...

ניתן למחזר את האבנים האלה (כמו קומקום עם אבנית - מרתיחים אותן עם
חומץ/לימון, מנקים טוב טוב, מזרימים בכח אויר כדי לפתוח את הנקובוביות), או
לחילופין - קונים חדשה בחמישה שקל...



דגים - צריכים חמצן?

דגים, כמו בני אדם, זקוקים לחמצן כדי לתדלק את תהליכי חילוף החומרים שלהם,
וכמונו, הם ימותו אם נשללו ממנו לזמן רב. אבל להבדיל מאיתנו - שנושמים
אויר, הדגים "נושמים" מים.


האוויר שאנחנו נושמים מכיל 21% חמצן, והמספר הזה די קבוע. זה
תלוי בגובה מעל פני ים - אבל בגדול, לא משנה איפה נהיה בעולם המיושב
(להבדיל מפסגת האוורסט) - החמצן זמין.


במים לעומת זאת - כמות החמצן תלויה בהרבה מאוד פרמטרים, ולכן כמות החמצן הזמינה לדגים מאוד תלויה האקווריום שלנו.



רגע, אבל מים מורכבים מחמצן לא?

מולקולת המים מורכבת מאטום אחד של חמצן ושני אטומים של מימן. אבל, אטום החמצן שבמולקולה לא זמין לדגים - הוא כבר עסוק בלהיות מים.

אז מה הדגים נושמים? את החמצן שמומס במים - וזה, תלוי בכמה מגע יש בין המים לבין האויר.

גם בנסיבות הטובות ביותר, יש 95% פחות חמצן במים מאשר שיש באויר. בנוסף,
מים בעלי צפיפות של פי 800 יותר מאויר ופי 50 צמיגות. אז, דגים צריכים
להוציא הרבה יותר אנרגיה על מנת לנשום מים (כלומר, שאיבת המים דרך הזימים
שלהם), מכמות האנרגיה שאנחנו מוציאים על מנת לנשום אויר.



מבנה הזימים של דגים, לעומת זאת, מסייע לפצות על כך. הזימים של הדגים
מצליחים לחלץ 85% מהחמצן המומס במים בזכות שטח הפנים העצום שלהם, זאת
בהשוואה לריאות שלנו - שבמקרה הטוב ביותר (ספורטאים) מסוגלות לחלץ 25%
מהחמצן שאנו נושמים.





אז מאיפה החמצן מגיע למים?

חמצן מומס במים בכל מקום בו יש מגע בינו לבין המים.
מגע
זה יכול להתרחש מתחת לפני המים. צמחי מים, למשל, משחררים חמצן בתהליך
הפוטוסינתזה, אם כי זה קורה רק כאשר הצמח חשוף לאור, בלילה הצמח מפסיק
לשחרר חמצן ובמקום זאת - עובר לנצל אותו. 




את כמות החמצן הגדולה ביותר במיכל המים מקבלים מפני השטח
שלהם. שטח הפנים של המים תלוי כמובן במידות האקווריום, ולכן מיכל נמוך ורחב
יחומצן טוב יותר מאשר מיכל גבוה וצר. בנוסף לשטח הפנים, יש גם משמעות
לגובה המיכל לגבי כמה עומק החמצן צריך לעבור עד שיגיע לקרקעית.



ממה מושפעת תכולת החמצן של המים?


מעבר לדברים שצוינו, ישנם עוד גורמים המשפיעים על תכולת החמצן של המים.

ככל
שמים מכילים פחות מומסים בתוכם, כך יהיה לחמצן קל יותר להתמוסס בהם. זו
הסיבה שמים מתוקים מכילים יותר חמצן מאשר מים מלוחים, מים מזוקקים (נטולי
מלחים לחלוטין) יכילו את כמות החמצן הגדולה ביותר, אך כמובן יהרגו את הדגים
שלנו.

גורם נוסף בעל השפעה הוא טמפרטורת המים. ככל שמים קרים יותר כך כמות החמצן
גדלה. כאן הסיבה היא רמת האיטרציה של מולקולות המים. ככל שהטמפרטורה גבוהה
יותר כך המולקולות זזות יותר, ולחמצן קשה להתמוסס ביניהן.
חומרים
אחרים שמגדלי דגים לפעמים מוסיפים למים (תרופות, למשל) יכולים גם לגרום
לרמות החמצן לרדת. לפעמים בגלל רמות מומסים, ולפעמים בגלל תזוזת יתר של
המים.


דגים יכולים להחנק?

במידה וכמות החמצן במים יורדת מתחת לסף הנוח לדגים, הם ינסו לחפות על כך.

הם
יכולים לדחוף את המים דרך הזימים שלהם מהר יותר (שווה הערך של הדגים
להתנשפות שלנו), הם גם נוטים לרחף בקרבת פני השטח - שם תכולת החמצן גבוהה
יותר. בטווח הארוך, הם יכולים להגדיל את מספר תאי הדם האדומים וריכוז
ההמוגלובין בתוכם על מנת להעביר חמצן לרקמות שלהם בצורה יעילה יותר.


דגים מסויימים יכולים גם לנשום אויר אטמוספרי - אלו דגים
שבמהלך האבולוציה שלהם התרגלו למים עניים בחמצן, ויכולים לבלוע אויר ולתת
לחמצן להספג דרך המעי שלהם (קורידורסים לדוגמה).

אבל, בסופו של דבר, אם לדגים לא יהיה מספיק חמצן - הם יחנקו.




אז כמה חמצן הם צריכים?

באופן כללי, דגים גדולים יותר
צורכים יותר חמצן לשעה מאשר דגים קטנים, דגים מהירי שחיה צריכים יותר חמצן
מדגים איטיים בעלי גודל דומה, שרצים ודגיגונים צריכים יותר חמצן מאשר
הבוגרים עבור אותו נפח גוף. כמו בני האדם, לאחר האוכל הדגים צריכים יותר
חמצן - עד 50% יותר.




עם זאת, התמונה מסתבכת עוד יותר עקב העובדה שהדגים הם בעלי דם
קר. לכן המהירות של חילוף החומרים שלהם מתאימה לטמפרטורה של המים שהם
שוחים בה. כלומר כאשר המים חמים - הדגים פעילים יותר, אולם תכולת החמצן
נמוכה יותר. כלל האצבע הוא שכל עליה ב-3 מעלות מכפילה את צריכת האנרגיה של
הדג.


אז מה ניתן לעשות?

ישנן
מספר דרכים להוסיף חמצן למים. האחת היא החדרת אויר לתוך המים - אבני אויר
למינהן, והשנייה היא הגדלת שטח הפנים של המים הבאים במגע עם האויר.

כל
דבר שיגדיל את שטח פני המים יגדיל גם את כמות החמצן המומס. זו הסיבה שפילטר
מפל לדוגמה מחמצן מצויין את המים, זו גם הסיבה שבבריכות דגים מקובל להוסיף
מזרקה.
באקווריום בעל פילטר חיצוני ניתן לכוון את פתח היציאה לפני השטח הוא ירעיד את המים -
ושוב ייצור לנו שטח פנים גדול יותר.
כל אחת משיטות אלו יספקו מספיק חמצן לאקווריום שמאוכלס במידה סבירה.


האם צריך לעשות משהו?

אחרי שהבנו שחמצן יהיה במים בכל מקרה, נשאלת השאלה האם בכלל צריך אבני אויר.

כאן
חשוב לזכור שפרט לחמצון המים הן יכולות לשמש לעוד מטרות, כדוגמת יצירת
תנועה במים וניוד של מזון. בנוסף יש אנשים שמוצאים שבועות האויר עצמן יפות
בעיניהם.


בגדול - ככל שמיכל מאוכלס יותר (יותר דגים = יותר צריכת
חמצן), יותר גבוה וצר, והטמפרטורה בו גבוהה יותר - כך יש יותר הצדקה להוספת
חמצן באחת הדרכים שתוארו.


יש כאן מסקנה סופית?


כאן כבר מדובר על דעה אישית, אני אישית אוהב את המראה של
בועות אויר במים, וכיוון שאין דבר כזה ״יותר מידי חמצן״ אני משתמש באבני
אויר. עם זאת, במידה ומשאבת האויר שלי תתקלקל מסיבה כלשהי, לא ארוץ בדחיפות
לקנות חדשה, או לפחות לא באותה הדחיפות כמו אם יתקלקל לי הפילטר...


 · 
15 אנשים אהבו את זה

Malawi man


אחלה מאמר 
לייק 

 · 
1 אנשים אהבו את זה

אלרו


אחלה מאמר
אז באקווריום צמחייה צריך חמצן? לפחות בלילה או שזה לא משנה גם אם יהיה דלוק כול היום?

 · 

ohana226


עלה לאזור המדריכים 
בעז, תודה על תרומתך לפישי

 · 
1 אנשים אהבו את זה

inthemau


תודה רבה בועז אבל יש לי שאלה את משאבת החמצן שלי אני צריך להפעיל 24 שעות ביממה?

 · 

תומר007


חינוכי מאד 


 · 

בעז


אתם יכולים להפעיל אותה רק בלילה, או לכל אורך היום... 
המסקנה היא שהיא לא ממש חיונית, כל עוד האקווריום לא עמוס בטירוף ניתן להסתדר בלי חמצון נוסף כלל.
אם אתם רוצים - תפעילו רק בשעות שנוחות לכם.
באקווריום צמחיה קיימת ירידה בחמצון בלילה, אז בו עדיף שתפעל בלילה אם בכלל...

 · 
1 אנשים אהבו את זה

yulianx


תודה בועז,מאמר מעניין

 · 

ירון אבני - מגדל מנוסה


מאמר יפה אך יש, לדעתי, מה לתקן/להוסיף/לשפר:
1. אין התייחסות לכלל "אצבע" נוסף: מספר הסמ"ר שטח פני מים לכל ס"מ 1 של אורך דג:
דגי מים מתוקים טרופיים 30 סמ"ר. (לכל 1 ס"מ אורך דג).
דגי מים מתוקים קרים-75 סמ"ר. (לכל 1 ס"מ אורך דג).
דגי מים מלוחים טרופיים-120 סמ"ר. (לכל 1 ס"מ אורך דג).
2. אין התייחסות כלל לאנאבסיים פרט לקטע הנ"ל:" דגים מסוימים יכולים גם לנשום אויר אטמוספרי"...
יש לציין שהם חייבים לנשום מן פני המים-הם יוצאי דופן ועל מנת שהמאמר יהי כמה שיותר מעמיק יש לציין זאת.
3.כמו כן, יש "דגים" שחייבים משאבת אוויר-יש דגים שאינם מסוגלים לעלות לפני המים לזמן ארוך, (שוכני קרקעית כמו פלקויים), עקב מבנה גופם האבולוציוני, ולכן הם צריכים להתאמץ יותר על מנת להסיג אויר-צורכים יותר חמצן וחוזר חלילה. כמו כן לובסטרים ושאר הסרטניים צריכים לטפס על מנת שיוכלו להגיע לפני המים וזה לא תמיד מאפשר להם- בכללי, אתה צריך להתייחס לכל שוכני האקווריום במאמר ולא רק דגים.
כמו שהזכרתה במאמר, דגים/ח"ח צעירים צריכים הרבה יותר חמצן- זו עוד סיבה שמשאבת אוויר חיונית- פרט למשריצי חיים, אינך יכול לדעת בדיוק רב מתי תפקוד את האקווריום רבייה. (פרט למקרים שבהם עקב האוכלוסייה, נניח דג 1, היא לא אפשרית).
4. רצוי לא לשחק, (כמו עם שאר רב הדברים באקווריום), עם רמת החמצן ועדיף שהיא לא תשתנה בתדירות
לכן באקווריומים של צמחייה עדיף שכל הזמן תהיה פעולה של משאבת אויר.
*בכללי, משאבת אויר לדעתי היא ציוד "ברזל".
5. רצוי להוסיף בחלק שמדבר על תרופות שמשום כך במרבית התרופות מבקשים לחמצן היטב את המים-עוד סיבה שבגללה תמיד רצוי שתהיה משאבת אויר.

 · 

בעז


הי ירון,
1. החוק הזה לא ממש רלוונטי. קודם כל כי אני עוסק כאן רק בחמצון ולא מתייחס לאכלוס, דבר שני כי בחוק עצמו כבר לא ממש נכון. הוא היא נכון לפני שהכניסו פילטרים לשימוש. אם גם אתה עדיין משתמש בו אולי אעשה מאמר בהמשך על אכלוס ואסביר למה הוא לא נכון...
2. שוב, ההתייחסות כאן היא לצורך בחמצון, לא התעכבתי על כלל הדגים או חסרי החוליות למינהם... אם הייתי מתחיל לפרט על כל דג ודג זה לא היה נגמר לעולם (נושמי אויר אטמוספרי, דורשי חמצן גבוה, דורשי חמצן נמוך, חייבים אויר, יכולים אויר ועוד...)
3. כמו שכתבתי, אם האקווריום מאוכלס הגיונית, ויש פילטר חיצוני גם ללא יציאת חליל - לא אמורה להיות בעיית חמצון גם לשוכני קרקעית כולל סרטנים. אם מישהו מעמיס יתר על המידה, הוא צריך לחמצן את המים - אבן אויר, הרעדה של המים, פילטר מפל, חליל, כולם יעבדו... גם לאחר השרצה / הטלה לא אמורה להתעורר בעיה.
4. בגדול - לא כזה קריטי. גם בטבע בלילה יש ירידה בחמצון המים... שוב, כפי שכתבתי, אם יש כבר אבן אויר לדעתי האישית - שתפעל כל הזמן... אבל זו דעתי האישית איתה גם סיימתי את המאמר. מכל מה שקראתי - הרבה מאוד אנשים מנוסים לא מחמצנים כלל את המים, באף אחת מהשיטות שפירטתי קודם.

אני שוב מדגיש, אישית אני משתמש באבן אויר - וליתר דיוק פס אויר של 30 סנטימטר, כי אני אוהב את הבועות. אבל? מסתבר שזה די מיותר, והדגים יחיו מצויין גם בלי זה...

 · 

dadush1 - מגדל מומחה


ירון אצלי המיכל הוא 60 ס"מ גובה


יש לי גיביצ'יפס מדהים שנמצא אצלי מעל שנה וחצי.


אני לא משתמש ולא השתמשתי במשאבת אוויר (תפסיקו כבר עם המילה חמצן הם לא מכניסות חמצן ), אצלי כל המערכות (4 במספר) עובדות על הרעדת מים עם פילטרים\משאבות גלים\ראשי כוח.


הגיביצ'יפס עולה מדי פעם לגובה שפת המים וחוזר לקרקעית, אז להגיד שהם לא עולים למעלה זה לא נכון להגיד.


ידוע שהסיפור לגבי משאבות אוויר הוא במחלוקת (כן להשתמש\ לא להשתמש\ יעיל\ לא יעיל) ועד עכשיו לא הוכח שאף אחת מהשיטות לא בסדר, ההיפך שניהם בסופו של דבר משיגות את המטרה "חימצון" המים.


אני לא אוהב לראות בועות במיכל שלי, זה משגע אותי הרעש של הפיצוץ שלהם וזה לא מקנה מראה טבעי.


איש באמונתו יחייה ואין טעם להתווכח מה יעיל יותר ומה פחות.


לגבי כמות הדגים לסמ"ר- אין קשר לחמצון זה נכון לאיכלוס שגם הוכח שזה לא נכון. 

 · 

בעז


הי ירון ורפי, 
הוספתי מאמר על רמות אכלוס, מה היה מקובל, מה היום מקובל ובמה אני משתמש...

 · 

Davik


מאמר מצוין !!!!

 · 

מגדל הדגים


מאמר מצוין עזרתה לי מאוד 

 · 

מגדל הדגים


עזרת*

 · 
הצטרף לפישי על מנת להגיב,
הרישום קל ופשוט !


או, הרשם באופן ידני

* אנא שמור על שפה מנומסת · קרא את כללי ההתנהגות בפישי.

 

 

חזרה לראש העמוד