עמוד הבית פורומים דגים צמחים לוח יד 2 גלריה מדריכים מחלות דגים מחשבונים צור קשר הרשמה / כניסה

מאמר- חיידקים ותנאי החיים שלהם באקווריום

בעז


כל מי שמתחיל לגדל דגים שומע על ה"בקטריות הטובות" שחיות בפילטר, ועל כמה שהן חיוניות לתפקוד תקין של האקווריום.
לרוב בהתחלה מתייחסים ל"בקטריות" בהילה של כבוד - צריך לשמור עליהן, חובה לשטוף מדיות רק במי אקווריום, אסור לתת להן להיות באויר, אסור לשאוב רפש כי זה ישאב את הבקטריות ועוד כל מיני משפטים ששומעים מפעם לפעם. אפילו קוראים להן "בקטריות" ולא "חיידקים" (למרות שזה בדיוק אותו דבר כמובן).
לעומת זאת, כשמדברים עם מגדלים מנוסים - הם פחות מובהקים בדברים שלהם, אפשר לשטוף במי ברז, מותר לשאוב רפש,  ועוד סתירות לדעות ששמענו בהתחלה.
אז יצאתי למסע ארוך ומרגש - לנסות להבין מה בדיוק הולך כאן, ומה באמת חובה או לא חובה לעשות...


 


אז איזה חיידקים אנחנו מגדלים?
בגדול - אף אחד לא באמת יודע.
דבר ראשון שאנו צריכים להבין לגבי חיידקים זה - שהם לא ממש משתפים פעולה איתנו.
חיידקים באופן כללי הם יצורים זעירים (מיקרוסקופיים), הדרך שלנו לדעת על קיומם היא לגדלם במעבדה ולבודד סוג כזה או אחר. הבעיה מתחילה כשיש חיידקים שלא אוהבים לגדול בתנאי מעבדה (לדוגמה מיקובקטריום אביום - הגורם לשחפת דגים, אותו מאוד קשה לגדל בתנאי מעבדה), ולעומתם חיידקים אחרים שגדלים מהר יחסית.
במשך שנים מדענים היו בטוחים שהחיידקים שאחראים לפירוק אמוניה והפיכתה לניטריט אצלנו באקווריום הם ניטרוסומאנס (Nitrosomonas) - פשוט כי אלו החיידקים שגדלו כאשר ניסו לבודד חיידקים מהאקווריום. באותה המידה - חשבו שהחיידקים האחראיים לפירוק ניטריט והפיכתו לניטראט הם ניטרובקטר (Nitrobacter).
עם השנים, ככל שהמעבדות השתכללו והצליחו לבודד יותר חיידקים - התגלה שישנם עוד כמה (מאות) סוגי חיידקים שחיים על אמוניה וניטריט, כשהבולט ביותר הוא חיידק בשם ניטרוספירה (Nitrospira) - שגדל לאט יותר מהשניים שציינו קודם.
בנוסף - מעבר לחיידקים ארוביים (חייבים חמצן) אלה, ישנם חיידקים אנארוביים (צריכים סביבה בלי חמצן) שיכולים לפרק ניטראט - ואלו כלל לא צמחו בתחילה כי לא ניסו לגדל חיידקים אנארוביים במעבדות.
מה כל זה אומר - ככל הנראה ישנם סוגים רבים של חיידקים החיים באקווריום שלנו, ומפרקים אמוניה לניטריט ומשם לניטראט. כולם חיים יחדיו בשלום - ומבחינתנו - כולם עושים את העבודה יחדיו.


 


זה משנה בכלל?
לנו, כצופים מהצד, לא ממש אכפת איך קוראים לחיידק שגדל אצלנו - כל עוד הוא עושה עבודה טובה ומפרק לנו את האמוניה והניטריט. והאמת - שזו אחת הסיבות שלא ממש עושים ניסויים גדולים בעניין.
המשמעות של ריבוי סוגי החיידקים היא רק שלכל חיידק יש תנאים משלו, ולכן חוקים כלליים כמו - הם ימותו אחרי 2 דקות באויר - לא ממש נכונים.


 


איפה החיידקים חיים?
חיידקים חיים בכל מקום, הם נתפסים לכל דבר שהם יכולים (מדיה ביולוגית, ספוגים, פרלון, מצע, זכוכית האקווריום, צינורות, ואפילו לדגים עצמם) ומתרבים כמיטב יכולתם. ככל שיש להם יותר שטח אליו הם יכולים להדבק - כך הם יכולים להתרבות עוד ועוד (כמובן כתלות בכמות המזון - אם אין אמוניה, חיידק הזקוק לה ימות מ"רעב").
במחקרים שנעשו התברר כי קצב הגדילה של חיידקים מפרקי אמוניה אינו מאוד מהיר, ולחיידק המהיר ביותר דרושות 8 שעות בכדי להכפיל את עצמו (לצורך השוואה, ל- E.Coli - החיידק האחראי על קלקול קיבה - דרושות 20 דקות בכדי להכפיל את עצמו).
כפועל יוצא - זמן הסייקל שלנו די ארוך, ונע בין 3 ל- 6 שבועות - זה הזמן הדרוש עד שחיידקים מפרקי אמוניה יתרבו ויספקו מספיק ניטריט כמזון לחיידקים המפרקים ניטריט - כך שגם אלו יתרבו.
החיידקים עצמם כאמור מתיישבים על כל משטח אפשרי ומתרבים. הם עושים בנוסף עוד דבר אחד על מנת להגן על עצמם - הפרשת ביופילם (biofilm). ביופילם הוא המקביל לריר שמפרישים חלזונות - הוא יוצר מעטפת השומרת על החיידקים מפני הסביבה. המעטפת הזו מדביקה אותם בחוזקה לכל משטח עליו הם יושבים - ולכן גם שטיפה של מדיות (או שאיבת רפש מהקרקעית) לא ינתקו את החיידקים מהחומר עליו הם יושבים.


 


זמן הוא עניין יחסי
מאז ימי דארווין מדברים על נושא האבולוציה - התאמה של בעל חיים לתנאי הסביבה שלו. אנחנו רואים את זה בכל מקום, כולל באקווריום שלנו - דגים שמותאמים לתנאי הסביבה בה הם חיים (דגי קרקעית שטוחים עם פה למטה, דגי עילית עם פה למעלה ועוד אין סוף דוגמאות). על פי רוב - מדברים על אלפי שנים של אבולוציה בכדי לקבל שינוי משמעותי בזן מסויים - הסיבה היא קצב הגדילה - שינוי כזה מתרחש בין דור לדור, ועד שמוטציה מסויימת תופסת פיקוד לוקח הרבה דורות.
חיידקים לעומת זאת מתרבים קצת מהר יותר מדגים, באקווריום שלנו כל 8 שעות יש דור חדש... המשמעות היא שהם גם מתאימים את עצמם לסביבה הרבה יותר מהר, וכאן אנחנו נכנסים לנושא "האקווריום המבוסס".
כאשר אנחנו רק מתחילים לגדל דגים - המיים לרוב עוברים תהפוכות, כל הוספת דג משנה את המאזן העדין של החומרים במים, החיידקים עדיין לא התייצבו מבחינת כמות. ככל שעובר הזמן - ואנחנו נרגעים בכמות התוספות, כך האקווריום מתייצב.
החיידקים מצידם מנסים להתאים את עצמם לתנאי הסביבה. אם האקווריום שלנו מיועד לשרימפים קריסטל - ואנו מקפידים על pH 6.5, אז חיידקים שמתרבים ב- pH זה יצליחו להתרבות יפה, בעוד שחיידקים שאוהבים pH שונה יתרבו פחות. ככל שהזמן יעבור - החיידקים המתרבים לאט יותר בגלל התנאים הלא מתאימים יהפכו להיות חלק קטן יותר באוכלוסיה, ונקבל אקווריום המכיל הרבה חיידקים המתאימים במיוחד בשבילו.
המשמעות היא שבאקווריום מבוסס - החיידקים מותאמים היטב לתנאים השוררים בו. הם יהיו עמידים יותר, יעבדו טוב יותר, ויחיו יותר זמן מאשר באקווריום שרק סיים סייקל.


 


אז מה הורג חיידקים?
כמו כל יצור חיי, גם לחיידקים יש דרישות משלהם.
הדרישה הראשונה במעלה היא אוכל. אם לא נספק מזון לחיידקים - הם לא יוכלו להמשיך ולחיות. במילים אחרות - אם אין דגים או מקור אחר לאמוניה במים - החיידקים ימותו.
מעבר לכך - הם רגישים לשינויים במים. אם נעשה שינוי פתאומי גדול - ונעבור מ- pH חומצי (6) ל- pH בסיסי (8), החיידקים שעד עכשיו נהנו יתחילו לסבול מתנאים לא הולמים. זה לא אומר שכל החיידקים ימותו, כי כמו שכתבתי קודם - עדיין יש חיידקים שמסתדרים גם ב- pH הבסיסי - אבל בהחלט תהיה האטה בהתרבות שלהם.
כמובן - אם נשאיר את המדיות הביולוגיות באויר זמן רב (ככל הנראה 10 דקות זה עדיין בסדר) - החיידקים יתחילו למות.
למעשה, באקווריום מבוסס קצת ההתרבות והתמותה מאוזנים היטב, ובמידה ולא נעשה שינוי קיצוני (שהוא גם קיצוני מידי עבור הדגים) - הסיכוי שלנו להרוג את החיידקים די נמוך.


 


מה לגבי אנטיביוטיקה?
אנטיביוטיקה כשמה כן היא - חומר המיועד להרוג חיידקים.
כאן ההמלצה הכי טובה שיכולה להיות לי היא להשתמש רק במוצרים מוכרים. אם חברה גדולה ומוכרת כותבת שהחומר שלה אינו הורג חיידקים "טובים" - ניתן להאמין לה.
כמובן - השתמשו באנטיביוטיקה רק במידה ובאמת צריך אותה, במרבית המקרים ניתן לטפל בדגים ללא שימוש בחומרים נוספים (שמעבר לסכנה להרג חיידקים גם משנים את הכימיה של המים ועלולים לעשות נזק נוסף).


 


אז למה צריך מדיה ביולוגית בכלל?
לפי מה שכתבתי עד כה - עושה רושם שחיידקים מסתדרים להם בכל מקום. אז למה בכלל צריך מדיה ביולוגית?
הרעיון כאן הוא שטח פנים. מדיה ביולוגית בעיקרה היא חומר שלו יש שטח פנים גדול להתיישבות החיידקים שלנו.
ניקח לדוגמה נפח של ליטר. נניח שנכניס קרטון חלב סגור לאקווריום שלנו - כמה שטח פני הוספנו עבור החיידקים? נשווה את זה למדיות זמינות (הנתונים לקוחים מאתרי החברות - לא באמת בדקתי מה שטח פנים האמיתי של כל מדיה - ולכן אין כאן המלצה לסוג זה או אחר)
קרטון חלב - שטח פנים חיצוני של תיבה בגודל 7720ס"מ (בערך) = 658סמ"ר לליטר = 0.0658 מטר רבוע (מ"ר) לליטר (ברור שזו רק דוגמה, אף אחד לא יזרוק קרטון חלב לאקווריום).
JBL (לינק לאתר) - מיקרומק 1500 מ"ר לליטר, סינטומק 1200 מ"ר לליטר
סרה (לינק לאתר) - סיפורקס 270 מ"ר לליטר


אהיים (לינק לאתר) - ביומכ 400 מ"ר לליטר, סובסטרט פרו 450 מ"ר לליטר


שימו לב - הנתון כאן מתייחס רק לשטח הפנים! בין היתר למדיה יש גם תפקיד ליצור זרימות מים, לא לחסום את הפילטר ועוד. זה שלמישהו יש יותר שטח פנים לא מחייב שהוא המדיה הטובה ביותר!
חשוב לזכור שחיידקים זקוקים לזרימה - כלומר במידה והזרימה מועטה - הם לא יקבלו אמוניה וחמצן ועלולים למות. מסיבה זו חשוב מידי פעם לשטוף את המדיות שלנו, ולוודא שהפילטר עובד בתפוקה טובה ולא נחסמו הספוגים הגסים מרוב לכלוך. כמה זה מידי פעם? - מאוד תלוי בתחזוקת האקווריום (שאיבות רפש תכופות יפחיתו את הצורך בניקוי הפילטר), בסוג המזון (ככל שיש יותר מוצרי לוואי במזון כך הם משאירים יותר "לכלוך"), בכמה אנחנו מאכילים ועוד...


 


אז לסיכום - מה המסרים החשובים?
1. חיידקים יש בכל מקום באקווריום (וגם מחוצה לו...)
2. ככל שהאקווריום שלנו יותר מבוסס, כך הוא גם יותר עמיד מבחינת החיידקים
3. חיידקים של אקווריום אחד הם לא בדיוק החיידקים של אקווריום אחר
4. רצוי שלא להתעמר בחיידקים שלנו - אם ניקינו פילטר - לא לעשות במקביל החלפת מים של 100%
5. יד רוחצת יד, תנו לחיידקים שלכם מה שהם אוהבים (אמוניה, מים זורמים, חמצן / העדר חמצן) והם יתנו לכם בחזרה מה שאתם צריכים - את האפשרות להנות מאקווריום נטול אמוניה וניטריט.


 


מאמרים נוספים להרחבת הידע:
מה עושים תכשירי סייקל על רגל אחת ולמה זה לא תמיד טוב להשתמש? (מאת רועי)


ציוד דרוש לאקווריום (מאת אוחנה)


מושגי יסוד (מאת אוחנה)


אקווריום בריא (מאת מאור)


ניקוי פילטר חיצוני (מאת אוחנה)


איך להחליף מים באקווריום (מאת גיא)


סייקל באקווריום (מאת גיא)

 · 
11 אנשים אהבו את זה

ohana226


מאמר מאוד מעניין בעז, תודה.
עלה לאזור המדריכים

 · 

חנן - חבר כבוד


וואו כמה מאמרים, כמה מידע!  
תענוג!!  

 · 

יואלי


ווואאאוווווו כמה אתה עוזר לפישי 
נראה לי שבסוף אתה תיהיה המגדל 
הכי טוב בפישי!!
מאמר ממש מגניב אחי.

 · 

ירון אבני - מגדל מנוסה


מדעית זה אחלה מאמר, ביום יום, באמת שאני לא רואה איך זה יעזור לי.

 · 

חנן - חבר כבוד


ירון- מה יש לך נגד בעז?!
בכל מאמר שלו אתה חייב להגיד משהו שלילי!!  

 · 
1 אנשים אהבו את זה

ohana226


להירגע חברים 
אכן זה למען ידע כללי ואני מאוד שמח שהמאמר נכתב
לא כל מאמר חייב להיות משהו שיעזור למגדל ביום יום
וזה מצויין שאנו מעשירים את הידע בביולוגיה שכן בלי לדעת מעט בנושא
לא נוכל לגדל דגים בהצלחה !

 · 

BarakFisher


מאמר מצוין ! כל הכבוד בעז.
דרך אגב אני לומד במגמת ביוטכנולוגיה שהמקצוע הזה הוא התעסקות במיקרואורגניזמים לצורכי האדם,
אני אנסה לחקור קצת ואם אני אמצא עוד מידע שיכול להעשיר את המאמר אני אשמח לשתף אותו איתך כדי שתוסיף אותו למאמר :)

 · 
1 אנשים אהבו את זה

טל-פ - מגדל מנוסה


מאמר מעולה 

האם ניתן להסיק שזה ממש לא משנה אם שוטפים את המדיות (והספוגים) במי האקווריום או במי ברז פשוט משום שהחיידקים יושבים על המשטחים ולא שוחים במים ?

 · 

BarakFisher



טל-פ
, היום, 17:06

מאמר מעולה 


האם ניתן להסיק שזה ממש לא משנה אם שוטפים את המדיות (והספוגים) במי האקווריום או במי ברז פשוט משום שהחיידקים יושבים על המשטחים ולא שוחים במים ?


הבעיה במי ברז היא הכלור שיש בהם, הוא הורג את החיידקים. דבר שאנו לא רוצים..

 · 

טל-פ - מגדל מנוסה



BarakFisher
, היום, 21:39


טל-פ
, היום, 17:06

מאמר מעולה 


האם ניתן להסיק שזה ממש לא משנה אם שוטפים את המדיות (והספוגים) במי האקווריום או במי ברז פשוט משום שהחיידקים יושבים על המשטחים ולא שוחים במים ?


הבעיה במי ברז היא הכלור שיש בהם, הוא הורג את החיידקים. דבר שאנו לא רוצים..


תודה
זה בהחלט עושה הגיון

 · 

yulianx


אחלה מאמר,נהנתי לקרוא.

 · 

רועי1982 - מגדל מומחה


אחלה מאמר, כל הכבוד.
כיף לקרוא מאמר שכתוב מעניין, מכיל עובדות ומנוסח בצורה טובה ובלי שגיאות כתיב וניסוח. סחתיין   
כולם יכולים ללמוד מבעז. 

לגבי נושא היחס של שטח פנים/נפח וכל המדיות שהחברות המוכרות מייצרות (אם כבר הזכרת את זה במאמר)
אכן, למדיות האלה יש שטח פנים מאוד גדול, אפילו פי כמה וכמה מטוף, אבל:
1. כמו שצויין במאמר, ככל ששטח הפנים לנפח גדל, המדיה "נסתמת" מהר יותר וצריכה יותר שטיפות.
2. יש מונח בכלכלה שנקרא תפוקה שולית פוחתת. אני אתן דוגמא ואז נקשר לנאמר פה.
נניח שיש לי מטע של בננות. במטע יש עץ בננות אחד (סתם לדוגמא).
יש לי עובד אחד שקוטף את הפירות של עץ שלם ביום עבודה אחד.
ככל שאוסיף יותר עובדים, יקח פחות זמן להוריד את הבננות מהעץ (לשני עובדים יקח חצי יום, ל 4 עובדים יקח רבע יום וכו')
אבל מה אם אני אכניס מיליון עובדים למטע? משלב מסויים, תוספת של עוד עובד במטע כבר לא תעזור לי לקטוף בננות (יש גבול לכמה אנשים יכולים לעבוד על העץ) זאת ההגדרה - של תפוקה שולית פוחתת (כל עובד תורם לי פחות בממוצע לזמן הקטיף של הבננות).
עכשיו תקבילו את זה לשטח מדיות. מכמות שטח מסויימת זה כבר לא נותן לי שום תועלת באקו'.
הרי כל אקו' מספק לבקטריות כמות אוכל מסויימת (ההפרשות של הדגים) וכמו זו מספיקה לכמות מסויימת של בקטריות.
לכן משטח מדיה מסויים כבר לא יהיו בקטריות שמשתמשות בו (כלומר ישאר מקום פנוי על המדיה)
מניסיוני באקו', רק אנשים שיש להם אקו' מאוד מאוד עמוס או אקו' ממש קטן שאין בפילטר בכלל מקום למדיות ירוויחו משימוש במדיות הקנויות. כל השאר יכולים להשתמש בטוף ולחסוך הרבה כסף.


 · 
2 אנשים אהבו את זה

בעז



תודה לכל מי שקרא (ובתקווה נהנה),
רועי, התחלתי לכתוב כאן שאלה אלייך - אבל היא הפכה להיות כל כך ארוכה שפתחתי במקום זאת עץ חדש עם שאלה לכלל המגדלים...
לינק






 · 

בעז






עדכון קצר:
המאמר אמנם לא בא לתת המלצה חד משמעית לגבי עניין המדיה הביולוגית - אבל כתוצאה מההערה (וההארה) של רועי - ומהדיון שנערך בלינק שצירפתי קודם, אני מוסיף כאן סיכום קצר:
מדיה ביולוגית כאמור מטרתה העיקרית (אך לא היחידה) היא להוסיף שטח פנים לאקווריום - כדי שיהיה לחיידקים יותר מקום לגדול עליו.
לכאורה - ככל שיש יותר שטח פנים - המצב יותר טוב מבחינתנו ומבחינת החיידקים.
אבל... יש 3 נקודות נוספות שחשובות לתפקוד המדיה -
1. כמות החיידקים שיכולה לגדול באקווריום. זה תלוי בכמות האמוניה שיש באקווריום - ולכן גם עם נוסיף המון מדיות - החיידקים לא יוכלו באמת לכסות את כולן.
2. ככל שהמדיה יותר עדינה (בעלת יותר שטח פנים = חורים יותר עדינים) כך היא תסתם יותר מהר. המשמעות היא שמדיה כמו מיקרומק תסתם יחסית מהר בהשוואה לטוף.
3. בכל מדיה (לא משנה איזה סוג) מעבר לגדילה של חיידקים ארוביים (דורשי חמצן כמו שפירטתי במאמר), קיימת שכבה אליה לא מגיע חמצן - ובה יגדלו חיידקים אנארוביים (אינם יכולים לסבול חמצן).

אז מה המשמעות הכוללת?
כאן אני יכול לתת רק את המלצתי האישית, ברור לי שזו דעה אישית - וכל אחד יעשה כטוב בעיניו...
אני אישית משתמש בפילטר חיצוני (באקווריום הגדול) ופילטר פנימי (באקווריום רביה).
בפילטר החיצוני (ג'בו 1500ל/ש אם זה משנה למישהו) - יש לי ספוגים (שבאים עם הפילטר), פרלון במגירה השניה, גלילי קרמיקה (מדיה מכאנית-ביולוגית) וטוף (ביולוגית). המגירות לא מלאות עד אפס מקום (פחות מליטר מכל מדיה) בכדי לא להעמיס על הפילטר.
אמוניה = 0, ניטריט = 0, ניטראט בכמות זעירה (קיימים צמחים באקווריום אבל זה עדיין אקווריום קהילה ולא צמחיה, שתילה < 50%).
בפילטר הפנימי (אטמן 500ל/ש) יש ספוג וכמה גלילי קרמיקה. גם באקווריום הזה ערכי מים טובים.

מה זה אומר? (דעה אישית כאמור)
1. לא חובה לשים מדיות ביולוגיות יקרות, אלא אם כן מדובר באקווריום מאוד עמוס, עם הרבה מאוד מייצרי אמוניה. ניתן להסתפק בטוף או מדיה פשוטה יחסית ולהגיע לתוצאות מעולות - כמובן בתנאי שמקפידים על טיפול נכון באקווריום (החלפות מים, שאיבות רפש, האכלה במידה נכונה וכד').
2. אם שמתם מדיה מאוד עדינה - חובה לשים סינון גס ועדין טוב לפניה, אחרת היא תסתם מאוד מהר.
3. את המדיות עצמן (שוב - דעה אישית) - ניתן לשטוף גם במי ברז, אבל אישית - אני שוטף במים שטופלו באנטיכלור.
4. כמות המדיה תלויה בכם - אם תשימו יותר מדיות לא תגרמו לנזק כל עוד לא חסמתם את הפילטר. תבדקו בעצמכם את הזרימה של הפילטר - אם אחרי שהוספתם עוד פרלון, ועוד מדיות, ועוד ועוד ועוד - פתאום הפילטר לא "סוחב" (יציאת המים בזרימה מאוד חלשה) - עשיתם נזק, כי קצב הזרימה הואט (מה שאומר קצב הפילטור של המים), וכי בגלל זרימה איטית החיידקים לא מקבלים את המזון שלהם.

הסבר על הבדלים בין מדיה ביולוגית למדיה מכאנית-ביולוגית ניתן למצוא בלינק שצירפתי בתגובה הקודמת - זה היה חלק מהדיון שנערך שם.

תודה לכל מי שקרא והגיב, ותודה לכל מי שענה על השאלה בלינק שצירפתי... כל יום לומדים דבר חדש, והכי חשוב בעניין אקווריום - זה ללמוד ממי שמגדל כבר שנים רבות בהצלחה (להבדיל מללמוד מחברות שמנסות למכור לך את מה שהן מייצרות). תודה אישית לרועי1982 - שבזכותו הדיון הזה עלה לאויר.

בהמשך (כמו תמיד) אערוך את המאמר ואוסיף את ההערות וההארות הללו למאמר עצמו, אני מחכה לקבל עוד פידבקים על המאמר...











 · 
2 אנשים אהבו את זה

טל-פ - מגדל מנוסה


כפי שנאמר במאמר החיידקים יושבים על שטח הפנים של כל מה שיש באקווריום, כולל אבנים, צמחים וחצץ. לכן נשאלת השאלה מה התוספת השולית של המדיה ביחס לשטח הפנים הכולל של כל מה שכבר נמצא באקווריום

מה שטח הפנים של הפילטר עצמו (ספוג/פרלון)? אני מניח שגם להם יש שטח פנים גדול מאוד, אז אולי בכלל עדיף לשים עוד פרלון וגם לשפר את הפילטור באותה הזדמנות.

ושאלה נוספת - מה לשים קודם?
האם כדאי לשים קודם את הפילטר ואז המים שמגיעים למדיה מכילים הרבה יותר חומר אורגני בשביל החיידקים על המדיה, או לשים קודם את המדיה ואחר כך את הפילטר, אבל אז המדיה תיסתם יותר מהר

 · 

בעז


הי טל,


אכן לכל משטח באקווריום נצמדים חיידקים, אבל, שטח הפנים של הזכוכית יחסית קטן מאוד (נניח שסה"כ יש שם מטר רבוע באקווריום של מטר על 50 על 50), מה שאומר שזה לא מספיק לקיום חיידקים. האם ניתן מבחינה זו לגדל כלל ללא מדיות חיצוניות - כן! העובדה היא שעד שנות ה- 60 לא השתמשו כלל במדיות ועדיין דגים שרדו יופי. אבל, בהוספת מדיות אנו מגדילים (בגבול הסביר) את כמות החיידקים שיכולים להתרבות (לא חזרתי כאן שוב על עניין המזון מול תפוקה...).


ספוג ופרלון מכילים שטח פנים יותר משמעותי מאשר האקווריום לבדו, אבל הם נסתמים מאוד מהר - ולכן החיידקים שעליהם ימותו יחסית מהר אם לא נדאג לניקיונות רצופים (במקום לעשות ניקיון פילטר אחת לחודש חודשיים נעשה ניקיון פילטר אחת לשבוע שבועיים).


אם נוסיף עוד פרלון (כשכבה נוספת) הוא כמובן יתלכלך פחות, אבל מנגד יהווה מחסום די משמעותי לזרימת מים - ואז בעצם נעשה נזק על ידי הקטנה של קצב הפילטור...


המדיות עצמן מטרתן ליצור מקסימום שטח פנים מבלי להפריע לזרימת המים - ולכן לדעתי האישית - הן די חיוניות (אילו מדיות זו כבר שאלה אחרת - שאת דעתי בעניין כתבתי קודם).


מכיוון שאנו בסופו של דבר רוצים מינימום התעסקות עם האקווריום - אני מאמין שעדיף לתת לפילטרים המכאניים (ספוג פרלון) לנקות את המים מחלקיקים גדולים, ולהשאיר לחיידקים על המדיות את מה שהם אוהבים - אמוניה נקיה (או ניטריט) בלי פרורי מזון שיחסמו אותם.

 · 
1 אנשים אהבו את זה

טל-פ - מגדל מנוסה


בעז,
שכחת את שטח הפנים הגדול מאוד שתופס החצץ
הספוג והפרלון נסתמים ללא תלות בקיומה או אי קיומה של מדיה

אני חושב שמדובר בשאלה שלעולם לא יהיה עליה פתרון חד משמעי.
לטעמי אם יש מקום בפילטר אין סיבה שלא לשים מדיות. אם המים לא צלולים/נקיים (נדרש סינון טוב יותר) עדיף לשים יותר חומר סינון. אם אין חצץ כמובן שצריך מדיות....

 · 

בעז



הי טל,
קודם כל - כמובן אני מסכים איתך, כנראה שלא הייתי ברור במה שכתבתי ועל כך אני מתנצל...
מה שהתכוונתי זה שבעוד שפרלון וספוג עושים יופי של עבודה בתור סנן מכאני, השכבות השונות שלהם מתלכלכות מהר יחסית. הם עדיין יעבדו יופי בתור סנן מכאני (ולכן ניתן לנקות פילטר אחת לחודש-חודשיים) אבל החיידקים שעליהם ימותו ברגע ששכבה מסויימת תסתם והם לא יקבלו מים עשירים באמוניה וחמצן. לכן - עדיף שיהיו גם מדיות.
ההערה השניה שלי היא פשוט בכדי שאנשים לא יחשבו שכדאי לשים המון פרלון (בכל המגירות). פרלון הוא יחסית צפוף, ומקשה על מעבר מים. לכן - גם אם הוא ישאר נקי, הוא יאט את זרימת המים דרכו והפילטר יצטרך להתאמץ יותר (או לעבוד פחות...)
מסכים איתך גם כמובן לגבי נושא המדיות הנוספות - אבל כמו שכתבתי - רק כל עוד לא נוצרת הפרעה לזרימה.





 · 

טל-פ - מגדל מנוסה


תודה,
עכשיו זה יותר ברור לי לגבי הסתימה של הפרלון 

את הפילטר קיבלתי עם פחם. האם עדיף להוציא את הפחם? אפשר לייבש אותו ולהשתמש בו בעתיד במידת הצורך?

 · 

בעז


הי טל,
פחם זה נושא עוד יותר טעון ממדיות...
אתה יכול לקרוא קצת כאן במאמר של אוחנה והתגובות.
דעתי האישית: אם הפחם כבר שם, והאקווריום בסדר, תשאיר.
לא חושב ששווה להחליף אותו כשיפוג התוקף...

 · 

רועי1982 - מגדל מומחה


כדי לסיים עם עניין הפחם הזה אחת ולתמיד, פחם "פג תוקף" לא משחרר דבר למים ויכול להשאר בפילטר ולשמש כעוד מדיה.

 · 
1 אנשים אהבו את זה

dadush1 - מגדל מומחה



רועי1982 , 20:08 28 אפריל 2013


כדי לסיים עם עניין הפחם הזה אחת ולתמיד, פחם "פג תוקף" לא משחרר דבר למים ויכול להשאר בפילטר ולשמש כעוד מדיה.





 


אני לא ממליץ להשתמש בפחם "פג תוקף" בתור מדיה ממספר סיבות:


1- הוא כן מפריש חומרים למים.


2- השטח פנים שלו קטן ביחס לנפח שהוא תופס (יש קרמיקות שעושות את העבודה טוב יותר).


3- אני לא הייתי מכניס שום דבר שהוא פג תוקף למיכל של הדגים שלי, אם אתה נותן לדגים שלך אוכל\ציוד פג תוקף אז בהצלחה


4- מבחינה כלכלית ובריאותית אני ממליץ להשתמש בחומרים אחרים כגון: פיוריג'ן ואורגניט R שאותם ניתן למחזר עד 200 פעמים.

 · 

א.ל.י


אם הנחתי סתם כך מדיה באקווריום (שיש בו זרמים חלשים) יתרבו בו בקטריות?

 · 

בעז



כן, אבל...
1. מדיה שמונחת על הקרקעית פחות חשופה לזרימה, החיידקים יקבלו פחות מים מחומצנים ופחות מזון.
2. הרפש שישקע יחסום את המדיות מהר יחסית.
סה"כ תהיה גדילת חיידקים, אבל פחות יעילה מאשר בפילטר

עריכה
אני חושב שהתוספת השולית של גדילת החיידקים על מדיה שמונחת על הקרקע בהשוואה לסתם מצע היא זניחה. כלומר לא נראה לי שזה באמת יעשה הבדל בעל משמעות כלשהי. אבל זו דעה אישית, אני לא חושב שמישהו באמת בדק כמויות חיידקים בהשוואה שכזו


 · 

רועי1982 - מגדל מומחה



dadush1
, היום, 08:40


רועי1982 , 20:08 28 אפריל 2013


כדי לסיים עם עניין הפחם הזה אחת ולתמיד, פחם "פג תוקף" לא משחרר דבר למים ויכול להשאר בפילטר ולשמש כעוד מדיה.





 


אני לא ממליץ להשתמש בפחם "פג תוקף" בתור מדיה ממספר סיבות:


1- הוא כן מפריש חומרים למים.


2- השטח פנים שלו קטן ביחס לנפח שהוא תופס (יש קרמיקות שעושות את העבודה טוב יותר).


3- אני לא הייתי מכניס שום דבר שהוא פג תוקף למיכל של הדגים שלי, אם אתה נותן לדגים שלך אוכל\ציוד פג תוקף אז בהצלחה


4- מבחינה כלכלית ובריאותית אני ממליץ להשתמש בחומרים אחרים כגון: פיוריג'ן ואורגניט R שאותם ניתן למחזר עד 200 פעמים.


אז בוא אקשה עליך:
איך הפחם יודע מתי הוא מתמלא ואיך הוא יודע לשחרר חזרה את כל מה שספג?

התשובה תבוא לך אם תלמד קצת על הפחם ועל איך הוא עובד (רמז, חפש חומר כח ואן דר ואלס)

בקיצור, כי אני מנחש שלא תקרא, כל זה חרטא בלבן.
פחם לא יכול לשחרר חזרה מה שספח (אתה מוזמן לבדוק זאת עם כימאים אמיתיים כמו שאני עשיתי ולא עם כל מיני אנשים בפורומים של דגים...  )

 · 

BarakFisher



רועי1982
, היום, 21:22


dadush1
, היום, 08:40


רועי1982 , 20:08 28 אפריל 2013


כדי לסיים עם עניין הפחם הזה אחת ולתמיד, פחם "פג תוקף" לא משחרר דבר למים ויכול להשאר בפילטר ולשמש כעוד מדיה.





 


אני לא ממליץ להשתמש בפחם "פג תוקף" בתור מדיה ממספר סיבות:


1- הוא כן מפריש חומרים למים.


2- השטח פנים שלו קטן ביחס לנפח שהוא תופס (יש קרמיקות שעושות את העבודה טוב יותר).


3- אני לא הייתי מכניס שום דבר שהוא פג תוקף למיכל של הדגים שלי, אם אתה נותן לדגים שלך אוכל\ציוד פג תוקף אז בהצלחה


4- מבחינה כלכלית ובריאותית אני ממליץ להשתמש בחומרים אחרים כגון: פיוריג'ן ואורגניט R שאותם ניתן למחזר עד 200 פעמים.


אז בוא אקשה עליך:
איך הפחם יודע מתי הוא מתמלא ואיך הוא יודע לשחרר חזרה את כל מה שספג?

התשובה תבוא לך אם תלמד קצת על הפחם ועל איך הוא עובד (רמז, חפש חומר כח ואן דר ואלס)

בקיצור, כי אני מנחש שלא תקרא, כל זה חרטא בלבן.
פחם לא יכול לשחרר חזרה מה שספח (אתה מוזמן לבדוק זאת עם כימאים אמיתיים כמו שאני עשיתי ולא עם כל מיני אנשים בפורומים של דגים...  )


אם באמת יש קשר לקשרי ואן דר ואלס כפי שאתה אומר אז הפחם פשוט יספח חומר עד סוף היכולת שלו , משלב זה הוא פשוט לא יספח יותר חומרים כי כל הקשרים המולקולריים שלו יתמלאו, ואז מה הטעם להשאיר פחם פג תוקף שלא פועל ?

 · 

בעז



מכיוון שכבר ניהלתי את הדיון הזה בואו נסכם כמה דברים:
פחם פעיל עצמו נקשר בקשרי ואן-דר-ואלס. ברגע שהוא מסיים לספוח אקטיבית הוא מפסיק וזהו. הוא לא ישחרר חומרים שספח אלא אם נשרוף אותו שוב ב 1000 מעלות. כלומר - פחם שסיים את יכולתו לא יזיק מבחינה זו.
מנגד - הוא גם לא יועיל. הוא לא יכול לספוח אליו יותר, ובעצם נשאר חומר אינרטי חסר ערך. הוא לא מהווה קרקע טובה לגידול חיידקים כי הוא כבר מילא את עצמו.
מנגד, אבק פחם שישוחרר לאקווריום כתוצאה מריסוק (חיכוך קבוע או התעסקות שלנו עם שקית הפחם) עלול לפי מספר מקורות להיות אחת הסיבות למחלת החור בראש.
בקיצור - לגבי הפחם - אחרי שסיים את תפקידו, הוא לא מועיל באקווריום ועלול בנסיבות מסויימות להזיק. דעתי האישית - עדיף להוציא פחם שסיים תפקיד.
דבר שני - חלק מהחברות מוסיפות לפחם שלהן עוד תרכובות (לדוגמה כמי-פיור ), כשמטרת התרכובות הנוספות לספוח חומרים שפחם לא סופח. לדוגמה אמוניה וניטריט. מה קורה לתרכובות הללו כשפג תוקפן אני לא יודע, אני חושב שהן גם לא ישחררו כלום חזרה - אבל לא בדיוק בא לי לבדוק.

ונקודה אחרונה, בעוד שאני נהנה מהדיון כאן, אני חושב שהוא שייך יותר למאמר של אוחנה על פחם ופחות למאמר הספציפי הזה...


 · 

רועי1982 - מגדל מומחה


רק נסגור את נושא הפחם,
אין נזק בלהשאיר אותו בפנים, כל הנושא של אבק פחם ומחלת החור בראש הוא עוד אחד ממיני החארטות שמסתובבות ברשת.
לגבי החומרים שסופחים אמוניה וניטרט, אותו דבר. לא יזיקו אם תשאיר באקו'.
למה להשאיר?
עצלנות בגדול :-) אם הוא לא מזיק, וכבר יש עליו בקטריות, אין הרבה טעם להוציא
(בשום נסיבות הוא לא יכול להזיק)

 · 

BarakFisher



רועי1982
, היום, 22:29

רק נסגור את נושא הפחם,

אין נזק בלהשאיר אותו בפנים, כל הנושא של אבק פחם ומחלת החור בראש הוא עוד אחד ממיני החארטות שמסתובבות ברשת.
לגבי החומרים שסופחים אמוניה וניטרט, אותו דבר. לא יזיקו אם תשאיר באקו'.
למה להשאיר?
עצלנות בגדול :-) אם הוא לא מזיק, וכבר יש עליו בקטריות, אין הרבה טעם להוציא
(בשום נסיבות הוא לא יכול להזיק)


וגם לא להועיל, אני לא הייתי לוקח סיכון.
עכשיו בואו נפסיק עם הדיון הזה כי הוא לא מתאים לפה.

 · 

dadush1 - מגדל מומחה


אז אם היגענו למסקנה שהפחם לא שווה כלום אחרי 3-4 חודשים במים של ישראל, אז למה להשקיע כסף בו?


יש חומרים כגון פיוריג'ן ואורגניטR שעולים פי 3 במחיר הראשוני מפחם כימי פיור אבל ניתנים למיחזור פי 200 ממנו, אה.. והם לא סופחים מינרלים שזה צורך די ברור לפחם.


תודה רועי שהוכחת את דברי: פחם= חארטה (כהגדרתך).


אגב בתקופה של חצי שנה יש בקטריות על כל חלקיק במיכל והפחם סתם תופס נפח ולא עושה את העבודה שהוא אמור לעשות.

 · 

רועי1982 - מגדל מומחה


דדוש, אני לא אמרתי שפחם זה חרטא.
אני אמרתי "חרטא" בנושא של פחם שמשחרר מה שספח. נא לא להכניס לי מילים לפה.
לגבי פיוריג'ן ודומיו, במים מתוקים אין הרבה צורך בהם כל עוד מאכלסים/מאכלים/בונים פילטר נכון.
במלוחים הם כבר יותר עוזרים כי המערכת רגישה ויקרה יותר (בד"כ) 
תכלס השימוש בפחם צריך להיות לספיחה של תרופה או כימיקל אחר שהכנסתם לאקו', לא לשימוש קבוע.

 · 

פלאוור - מגדל מומחה



מאמר נחמד...
רק תיקון החיידקים הללו לא ימותו לעולם מחוסר אמוניה או מחוסר חמצן!
הם מקסימום לא יכפילו את עצמם ויכנסו לשלב שניקרא שלב LAG, שבוא הם "רדומים", ככל שיופיעו חזרה תנאים הם יחזרו לשלב הפירוק שלב ה LOG!

עוד דבר שיש לזכור, האמוניה איננה כלל המזון של הבקטריות הללו!!!!!!!!!!!!
המזון הינו פחמן שאותו הם מפיקים מפחמן דו חמצני ממש כמו צמחים בפוטוסינטזה(חיידקים כימואוטוטרופיים), האמוניה היא כלי עזר שלהם שהם מחמצנים למען הפיכת הפחמן האנאורגני לאורגני בזמן הפיקציה!

לכל מי שתוהה מה המאמר יעזור לו ביום יום, אז כל עוד אתה לא בעסקי הביוטכנולוגיה אז הוא לא יעזור לך פרט מלהבין איך עובד אקווריום 


 · 
4 אנשים אהבו את זה
הצטרף לפישי על מנת להגיב,
הרישום קל ופשוט !


או, הרשם באופן ידני

* אנא שמור על שפה מנומסת · קרא את כללי ההתנהגות בפישי.

 

 

חזרה לראש העמוד